לא רוצים לישון רוצים להשתגע 

בדומה לילדים אחרים, גם הילדים שלי מלאי מרץ כמעט בכל שעות היום. בשונה מהם אני מתעייפת מהר מאד. לא חשוב כמה אנסה לעייף אותם, בסוף אני מוצאת את עצמי מותשת והם, בדומה לשפן של אנרג'ייזר, ממשיכים וממשיכים. אני חולמת על שינה והם: "רק עוד סיפור, אני כבר מסיים פה את המשחק, כבר אני מגיע, רק עוד טיפ טיפה".

ככה זה ילדים - יש להם יכולת להתפתח עוד ועוד. כל אדם נולד עם הרצון להתפתח, זוהי מגמה טבעית ומבורכת. הרצון להרחיב עוד ועוד את העולם המחשבתי הוא מגמת התרחבות מחשבתית. מבוגרים רבים שכחו את התהליך הזה.

מה קרה? למה מבוגרים אינם מלאי מרץ כמו ילדים?

הורים חווים תהליך של צמיחה עם ילדיהם. גורי אדם מתוקים נולדים תלויים במבוגר והופכים צמודים אליו מהרגע הראשון. לאט-לאט מפתח הילד עצמאות. הוא מתפתח ומסוגל להתנהל בעולם, הוא לומד לזחול וללכת, לפתע הוא גם מתחיל להתרחק. הילד מתבגר ועוזב את הבית, יוצא לדרך משלו. לעצמאות שלו.

האם הוא יוצא לדרך של עצמאות מחשבתית?

כל אדם נולד עם קו מחשבתי ייחודי. הורה לא יכול לדעת מהו התהליך המחשבתי של הילד. הכניסה לעולם המחשבתי של האחר מסוכנת, מפרה את האיזון, יוצרת בלבול, ואף יכולה לגרום לאחר לסטות מהקו שלו. הילד אינו יודע לסנן את ההפרעות האלה. רבים לא מודעים לכך, כוונתם טובה, הם רוצים לדעת מה שלומו של הילד. מה הוא חושב, למה הוא משחק ככה, ולא אחרת. אבל במקום לברך הם מקלקלים ומעכבים.

לפעמים הילדה מתעקשת ללבוש בגד ורוד, אבל לאימא אין זמן - היא מאחרת לעבודה - "אז אולי את השמלה האדומה? היא הרי יפה כל כך..." מנסה האימא לשכנע. הנה נולד לו בלבול קטן.
אחר-כך תשאל הילדה את אימה שוב ושוב מה לדעתה עליה ללבוש. איפה היא? מה קרה לילדה? לאן נעלם הסגנון שלה? זה פשוט: היא סטתה מהקו המחשבתי שלה.

"אולי כדאי שתלמד מקצוע רציני? ספרות, מה זה? אף פעם לא ראיתי מודעת דרושים: דרוש סופר. עזוב אותך משטויות לך תלמד משפטים" - אומר האב לבנו. לאט, אבל בטוח, והבחור הצעיר יאבד את העצמאות המחשבתית שלו, את החיבור לקו שלו, את היכולת והרצון להתפתח מחשבתית עוד ועוד.
והנה, שנים חלפו, והבחור הצעיר הזה הפך להיות אבא, אבא עייף וחסר אנרגיה, והילדים הקטנים שלו משתוללים - הם לא רוצים לישון, הם רוצים להשתגע. רוצים להתפתח עוד ועוד.

כיצד אפשר ליצור שינוי, ולאפשר לילד המתוק להירגע וללכת לישון, ולצבור כוח לקראת יום חדש?

הילד מצוי כל הזמן בתהליך מחשבתי, הוא מתפתח לפי הקו שלו. מה בעצם עושה הילד? הוא כל הזמן ממשיך לראות משהו נוסף שאותו הוא רוצה להשיג. בניגוד למבוגר, שלאחר שהוא משיג משהו אחריו רדף הוא מרגיש טוב ונעצר לכמה שנים, ילד לעולם אינו מסתפק במה שנותנים לו, הוא תמיד רוצה להשיג דבר נוסף, להתקדם עוד ועוד. מכאן ההבדל ביני לבין ילדיי מלאי המרץ.

שמירה על ריכוז מחשבתי הינה התכנסות פנימה, הרגעה והתרגעות, יצירת מצב של אפס מחשבות. התפתחות תהליך מחשבתי איננה אינסופית, יש צורך באיזון בין התרחבות וריכוז (שתי מגמות מנוגדות) בכדי שהילד יוכל להמשיך להתפתח. הורה יכול לייצר עבור הילד סביבה מתאימה לרוגע ושלווה וכך לאפשר לו להתכנס ולעבור ממגמת התפתחות מחשבתית למגמת ריכוז.

כל ילד והקצב שלו, כל הורה והסגנון שלו. ילד לא יכול לעשות את המעבר הזה לבד ולכן נוצרת התחושה שהסוללות שלו לא נגמרות. לילה אינו זמן למשחקים. בערב, שעתיים לפני זמן השינה אפשר וצריך לשנות את האנרגיה בבית. יש להעביר את האנרגיה לקצב איטי בכדי לאפשר לילד להיכנס לריכוז. במצב כזה, הילד נרדם וישן טוב, ובבוקר מתעורר נמרץ ומיד ממשיך מאותה נקודה בה הפסיק בערב.

אני המבוגרת אינני מאוזנת, לא מחוברת לקו האישי שלי ולרצון להתפתח עוד ועוד. אני נרדמת מתוך קריסה, מתוך עייפות, לפעמים אני פשוט נותנת לטלוויזיה להרדים אותי. כיוון שלא הייתי במצב של ריכוז מחשבתי שקט מתוך רוגע ומתוך ניקוי מחשבות אני קמה בבוקר עייפה.

הדרך לשמור על רעננות היא איזון בין שתי המגמות: התרחבות וריכוז. בין הרצון לדעת ללמוד ולהתפתח עוד ועוד, לבין היכולת להתכנס ולהתרכז. זה סוד ההצלחה, עבורי ועבור ילדיי.

* המאמר מבוסס על ידע של פיזיקה משפחתית.
הוגי הידע - אירנה אוסוסקין ובוריס גמבורג